לקחה אליפות

דוד רוזנטל עולה לרגל אל מקדש המכביסטים שלו, או ליתר דיוק אל הקומה העליונה והמעודנת שלו - 206 דגים, שהפגישה אותו עם מוטי מלצר העל ועם כמה מנות משובחות שהעלו את המסעדה לפיינל 4 במיידי

 

בשלב ראשוני בארוחה במסעדת "206 דגים" בצהלה נפל המזלג שהיה על שולחני. עוד בטרם נגעה פיסת המתכת ברצפה, לצד צלחתי כבר היה מזלג חדש. לא מקובל לפתוח כתבה על חוויית השירות, אבל לפעמים אין ברירה. כי עד כמה שנהנינו מהאוכל במסעדת הדגים (ששוכנת מעל מסעדת הבשר, המפורסמת יותר), אין די בשבחים שניתן להרעיף על המלצר הוותיק מוטי, שבצורת ההגשה שלו לא מזכיר שום דבר שתיתקלו בו בארץ.

 

אין אושיית ספורט בארץ שלא מכירה את "206". לא לחינם אמר אנתוני פארקר, לשעבר שחקן מכבי ת"א והיום כדורסלן באן.בי.איי, שהדבר שהוא הכי מתגעגע אליו כאן הוא המקום הזה. את מסעדת הבשר הותיקה (שמקורה בדיזנגוף 206) מעטרות אין ספור תמונות של אנשי ספורט לדורותיהם. הצביון של המקום הוא צהוב חזק, אבל המנה שעל הצלחת לא מבחינה בין אוהדי מכבי, הפועל או בית"ר.

 

ואם את חוויית הסעודה במסעדת הבשר הצהובה אני מכיר היטב, מסעדת הדגים היתה חדשה לי (למרות שהיא קיימת למעלה מעשור). קודם כל, לא מסתירים שם כלום. כשתפתחו את דלת הכניסה יתגלה לעיניכם המטבח, ובו כל הדגים, שנראים טריים כאילו נמשו מהים לפני חצי שעה. לאחר מכן תגיעו לאזור קומפקטי ונעים, מרופד באנשים מכופתרים היטב, כשהנישה שונה ושקטה מהאחות שמתחת. השירות, כפי שכבר צוין ועוד יצוין, הוא פשוט מצוין. אין רחש על השולחן שמוטי לא יזהה. הוא יידע מה אתה רוצה להזמין עוד בטרם הזמנת ויזהה כל תקלה לפני שקרתה. ואנחנו לא היינו, אגב, היחידים שהתפעלו, גם השולחן שמלפנינו, שמנה 12 איש, היה מרוצה. וקשה לרצות 12 איש.

 

פתחנו במרק בצל (24 ₪) ובכוסית קברנה סוביניון (27 ₪), שאליו התלוו לחם הבית וחמוצים. לאחר מכן הוגשה לשולחננו, רק כטעימה, טונה מעושנת עם ווסאבי. למנה ראשונה הזמנו סלמון מעושן בעישון סקנדינבי מסורתי (39 ₪) ואת המנה האדירה של שרימפס טמפורה (60 ₪). תנו לי להגיד לכם משהו על השרימפס הזה - זו לא מנה גדולה, אבל היא כל כך, כל כך טעימה. משם עברנו לעיקריות - דג הבלוטין, מנת דג בס ללא עצם על ציר דגים ברוטב חמאה (95 ₪) וכדי להימנע מאובר-דוז של ים, גם שיפודי פרגית (48 ₪). המנות הגיעו עם תוספת בטטות ותפוחי אדמה אפויים. בכלל, מבחר הדגים במסעדה גדול ולאלה מכם שלא אוהבים לעבוד קשה יש עוד ארבעה סוגי פילה ללא עצמות, במחירים הנעים בין 75 ל-84 ₪.

 

כדרכי במסעדות דגים, הייתי סקפטי. לא רק לגבי האיכות, אלא גם לגבי הכמות. אחרי הכל, דג על הצלחת הוא לא סטייק, והמחיר עלול לנסוק לשחקים. אז בשתי החזיתות היו הפתעות. המנות היו טעימות ומשביעות דיין, ורק כדי להיות בטוחים שאין לנו מקום, ולהיסתם הרמטית, לקחנו את הקינוחים - מרקיז שוקולד עם כדור גלידה ועוגת גבינה, גם היא עם כדור גלידה. לאלה מביניכם שחוששים מהנזק לכיס, נספר כי עד השעה 23:00 מוגש תפריט עסקי, הכולל מנה ראשונה, מנה עיקרית וקינוח ב-89 ₪ בלבד.

 

בסופו של דבר, אפילו חשדן דגים מסורתי קלאסי שכמוני נהנה בטירוף. וכמו שהבטחתי, פשוט חובה לזרוק שוב מילה על החוויה הנעלה שעברנו שם. כדורגל, כדורסל וכל השאר זה במסעדה שלמטה. בפנקס שלנו, המלצר מוטי כבר לקח אליפות.