20 שנות חדשנות בדגים 206

20 שנה לאחר שהוקמה מסעדת 'דגים 206', היא ממשיכה לחדש ולהפתיע ואף מציעה תפריט בריאות טעים במיוחד. מוראג רובננקו שבה למקום, התענגה מכל ביס ואפילו פרגנה לקינוח שוקולדי    

 

בעולמנו התזזיתי, יותר מדי דברים משתנים במעט מדי זמן. קצת קשה לעקוב. הפעם האחרונה שהייתי ב'דגים 206' הייתה לפני שנה בערך. הייתי אז בזוגיות, שכירה ורצתי 50 ק"מ בשבוע. שנה אחרי ואני רווקה, עצמאית ונעלי הריצה שלי מעלות אבק. מזל שכמה דברים נותרו בעינם, ביניהם אהבתי הרבה לדגים ופירות ים ולחברתי היקרה קרן. ומזל שעוד בטרם פצחנו בארוחה, ידעתי שזו תהיה נהדרת, בדיוק כמו הקודמת.

 

גם את איציק הראל, שף המסעדה, אני זוכרת לטובה. הוא מצטייר כאחד שיודע מה הוא עושה ובעיקר ככזה שלא קופא על אדרותיו ולא מפסיק לחדש, להמציא ולרענן את התפריט. שזה כדאי במסעדה שקיימת כבר למעלה מ-20 שנה... איציק הודיע לנו שהפעם נסמוך עליו ושהוא יוציא לנו מנות שאהובות עליו במיוחד. הנהנו בצייתנות וחיכינו לבאות. בינתיים נשנשנו מהלחם והחמאה ובעיקר מהמלפפונים החמוצים האלופים שכובשים במקום.

 

הפתיחה לא איחרה לבוא וכמו תמיד, הפתעה: טריו המאצ'י (72 ₪) הדגים שלוש דרכי עשייה לדג ה-King Fish הנהדר: צרוב א-לה נטוראל עם מעט פפריקה; נא ונפלא ומגולגל למעין פרח אסיאתי יפהפה, זרוע אפונת ווסאבי עוקצת; וקצוץ כסביצ'ה שעוטר בבצל מקורמל בקמפרי ויין לבן. פשוט תענוג. מנה אלגנטית וטעימה להפליא.  

 

עוד הגיעה מנה של טורטליני לובסטר (65 ₪) - שלוש יחידות של טורטליני תוצרת הבית, במרקם מדויק ובמילוי של בשר לובסטר משובח, טובלות ברוטב מ-מ-כ-ר של ציר לובסטר, ורמוט וטרגון. 3 הוא מספר בעייתי כשחולקים מנות, אבל מזל שקרן ואני חברות טובות. הגענו לעמק הלובסטר השווה.

 

עכשיו כבר נרגע הרעב הלוחץ ואנחנו התפנינו לסקור את סביבתנו ולגלות פוליטיקאי מסוכסך עם התקשורת בשולחן שבחדר הפרטי שמאחורינו. שתינו הפגנו בורות מרשימה בפוליטיקה העכשווית והבנו שמוטב שנסיט את השיחה לאפיקים מועילים יותר. או בקיצור, יצאנו לסיגריה ולשיחות מעמיקות על הגברים והנשים שבחיינו.

 

שתי מנות עיקריות פגשנו אותנו כשחזרנו: פפרדלה סלק (74 ₪) - מנה מתפריט הבריאות, בו מצוין לצד המחיר גם המחיר הקלורי (300 קלוריות בלבד!), ובאס הסלע (105 ₪) מהתפריט הרגיל. הפפרדלה הוכיחה שבריאות זו לא מילה גסה, והייתה לא רק יפה להפליא (רצועות רחבות של פסטה תוצרת בית בגוון בורדו משגע), אלא גם טעימה לאללה, והציגה גם שישיית שרימפסים טריים, עלי ארוגולה, צלפים גדולים וטעם עדין של שמן זית.

 

הבאס - שני פילטים ממנו - עושן במעשנת הביתית של המסעדה, טכניקה שהחמיאה לו עד מאוד והבליטה את טעמיו המעודנים. הוא הונח על תלולית של אורז בר שבושל בטכניקה מטורפת (איציק חשף את סודותיו, אבל זה בסדר, אין סיכוי שנצליח לשחזר את זה בבית) והיה טעים בהתאם ולהבדיל מאחותו הבריאותית, טבל ברוטב שמנת, עגבניות וטימין.

 

גם בקינוחים נשללה מאיתנו זכות הבחירה, וטוב שכך, כי כמו שאני מכירה את עצמי, פשוט הייתי מזמינה שוב את הקדאיף מסקרפונה שזכור לי לטובה מהפעם הקודמת. איציק שיגר לנו שני קינוחים, ושוב - אחד מהם מתפריט הבריאות: פרפה שקדים (36 ₪) שטומן בחובו אמרטו ורוזטה ומוגש על סלט פירות העונה, חוסל עד תום, עד לאחרונת 140 הקלוריות שבו. ואילו הפירמידה (36 ₪), שהיא למעשה מוס שוקולד בלגי ונוגטין בשלולית של קרם אנגלייז, הפתיעה אותי לטובה, בתור מי שמחשיבה את עצמה כ"לא אוהבת שוקולד". למרות שוקולדיותה המובהקת, היא שמרה על עדינות ואשכרה גרמה לי להרהר בשנית בהגדרה זו, צבועה שכמוני.

 

סיכמנו את הערב בכך שהשנה החולפת עשתה לשתינו רק טוב, ולמעשה כנראה שלשלושתנו. גם דגים 206 - להבדיל מהרבה מסעדות שצצות ונופלות חדשות לבקרים - ממשיכה לשמור על קו איכותי ולא מתפשר, שנה אחרי שנה. ובעולמנו התזזיתי, זה לא מעט.