206 דגים והנערה

יהל ליפשיץ התכוננה כיאות לביקורה ב-206 דגים, וגילתה שהכי כייף זה כשציפיות גבוהות מתגשמות לחלוטין

 

בר הרבה זמן בא לי להתחיל כתבה ב"העולם נחלק לשניים". אז הנה, הרגע הגדול הגיע, מקווה שאתם מוכנים: העולם נחלק לשניים, אלה המאמינים שאין הזדמנות שנייה ליצור רושם ראשוני, ואלה המאמינים שצריך ואפשר לנצל כל הזדמנות לתקן או לשפר רושם שנוצר. בהקשרי מזון, החלוקה הזו הובילה אותי להתחבט בסוגייה מה קובע את הרושם הראשוני של מסעדה - האם זהו השם? המוניטין? התפריט? המיקום? העיצוב? הלבוש האחיד של המלצרים, או היעדרו? כל כך הרבה אפשרויות. בהיותי בת מזל מאזניים טיפוסית (כך לפחות נטען באוזניי, אני מסרבת להאמין שהכוכבים עושים משהו מעבר ללנצנץ), כשאני מוצאת את עצמי ניצבת מול כל כך הרבה אפשרויות, אני נוטה שלא להחליט ומנסה לנצל את כולן. בהתאם, לפני שאני שמה פעמיי למסעדה, אני בודקת את כל הרשימה הנ"ל.

 

למשל, עוד לפני שכף רגלי בכלל דרכה בשערי 206 דגים, ניסיתי ללמוד כל מה שאפשר לדעת על המקום בשלט רחוק. חקרתי מכרים, דפדפתי בביקורות, שיננתי את התפריט ובעצם פרט מלבקש מבעלי המקום שישלחו לי שרטוט אדריכלי מדוקדק, עשיתי הכל. כתוצאה מהתחקיר שערכתי, כאשר ל' ארוכת הרגליים ואנוכי התיישבנו בחלל הנעים והאלגנטי של המסעדה, ידעתי מיד לבקש מהמלצרית החמודה שלנו טרטר טונה אדומה (49 ₪) וקרפצ'יו דג ים (58 ₪). הקרפצ'יו תובל בעדינות שהחמיאה לזו הטבעית של הדג, אבל הטרטר גרם לו להחוויר. אני לא יודעת אם היה זה הדג עצמו, התיבול הנפלא של צנונית, ג'ינג'ר וצ'ילי או אצת הנורי שעטפה את הכל, אבל זו היתה מנה מושלמת.

 

לפני שהמנות הראשונות הונחו לפתחינו קיבלנו גם לחם דגנים טרי וטעים, עם פנכת חמאה ולצידה צלוחית חמוצים מוצלחים. מקום שמכין בעצמו את החמוצים, אוטומטית מקבל אצלי נקודת זכות. כשמדובר בחמוצים כה טעימים, הניקוד אפילו כפול. יותר מכך, כשמגישים לי לחם איכותי על חשבון הבית, לוח הניקוד כמעט נשבר מהמהירות בה נספרות עליו הנקודות.

 

בעודנו נהנות מריזלינג של יקב 'ברקן' (26 ₪ לכוס), התלבטנו עם מה להמשיך. התפריט של 206 דגים מכבד את שם המקום ומכיל מבחר מכובד של פירות ים ודגה. אל התפריט ה'רגיל' נלווים גם תפריט בריאות, בו מצוינת גם כמות הקלוריות של כל מנה, ותפריט השף, המאפשר להנות ממנה ראשונה, עיקרית וקינוח ב-140 ₪ לסועד. בעודנו מתחבטות, קיבלנו מנת ביניים, קלמרי ממולא בבייקון, על רוטב חמאת עגבניות (62 ₪). על אף שהייתי מעדיפה לקבל כל אחד מהמרכיבים בנפרד, מדובר היה במנה מקורית וטעימה.

 

בעזרת המלצרית, ובעידודו של השף המקסים איציק, בחרנו באחת המנות הוותיקות של המקום: בלוטין בס (105 ₪), המוגש ברוטב חמאה אדומה (מיין אדום) ושמנת, ועם מילוי צנוברים ופטריות. לא חשבתי שנקבל מנה שתוכל להתעלות על הטרטר, אך מדובר היה בקרב צמוד. עוד מנה שאשמח לשוב ולאכול. ביקשנו וקיבלנו גם קדירת פירות ים (96 ₪), אשר הכילה שרימפס קריסטל, מולים, קוקי סאן ז'ק ופטריות פורצ'יני, על תבשיל אורז בר. גם זו היתה מנה מעולה, אשר הוכיחה באופן סופי ומוחלט שאיציק הוא אמן בכל הקשור למטעמי ים.

 

שלא במפתיע, סיימנו את הארוחה שבעות עד מאוד. אך בהיותנו אנחנו, לא יכולנו לוותר על קינוח. על מנת להתכונן, לקחנו כמה דקות הפסקה, במהלכן לגמנו תה עם נענע (9 ₪), ואולי אפילו שחררנו קצת את החגורה, אבל אנחנו לא מודות בכלום. פונדנט דובדבנים (42 ₪), שהורכב משתי פרוסות עוגת שוקולד עשירה, ביניהן מוס שוקולד לבן ועליהן דובדבני אמרונה, היה סיום מתוק ומושלם לארוחה משובחת.

 

בשביל לסגור את המעגל, אספר שעבורי הרושם הראשוני נקבע בשני חלקים. עוד לפני תחילת הסעודה התפריט מפעיל את בלוטות הטעם. אך ההכרעה הסופית בדבר הרושם ואיכותו מתקבלת רק בתום הערב, כשהבטן והראש מעכלים ומחליטים אם הטעם היה שווה את זה. במקרה של 206 דגים, בלוטות הטעם התפקעו מאושר למקרא התפריט, מה שעורר ציפיות גבוהות במיוחד. למקרה שמישהו עדין תוהה, אציין זאת מפורשות. הציפיות נענו, ויותר מכך. ברושם ראשוני, שני ומסתמן שגם בבאים (כי אני בהחלט מתכננת לחזור), ב-206 דגים יודעים מה הם עושים. התרשמתם?